תשקול מחדש את נקודת ההשוואה שלך
כאשר ילדינו מתבגרים הם מתחילים להשוות את עצמם לאחרים. הם עושים זאת כדי להגדיר את עצמם. בדרך כלל הם עושים השוואה מנטאלית להעריך את ביצועיהם ביחס לאחרים.
האם אני יפה או מבריקה כמו הילדה שיושבת בשורה שלפניי?האם אני נחשב לפופולארי או רהוט כאשר אני עונה בכיתה?
רוב המתבגרים נוטים להעריך את עצמם באופן שלילי, מה שמוביל לספקות לגבי זהותם ולקנאה או לקיצוניות השנייה - הם מעריכים את עצמם באופן מוגזם, מה שגורם ליהירות (הערה של אחד הילדים שלי: אמא, קוראים לזה "חשים"). להרגיש נחות או להרגיש מורם מעם, שניהם עוזרים בהגדרה עצמית.
מה שמסתתר מתחת להשוואות המנטאליות האלה זה ההרגל לראות את האחרים כמתחרים. ילדים למדו לחשוב במושגים של הירארכיה, כלומר איפה אני מתאים בסולם הסוציאלי או הלימודי? הורים לעיתים קרובות נופלים לאותו מלכוד כאשר הם משווים את ילדיהם לבני כיתתם או עושים השוואות בין הילדים שלהם.
אתה יכול לשאול, "אז מה רע בהשוואות?" תלוי מה מטרתם. השוואות הן כלי שימושי כאשר הפרט מעריך את התקדמותו. לדוגמא, "בשנה שעברה הייתי ביישן מכדי ליזום חברויות, אבל השנה יצרתי כמה חברויות חדשות בכך שעשיתי את הצעד הראשון." השוואות מסוג זה בונות ביטחון עצמי ותורמות להצלחות נוספות!
השוואה חיובית נוספת היא כאשר אתה מבחין בתכונה רצויה באדם אחר ואתה מחליט לחכות אותה על ידי אימון מכוון של תכונה זו. במקרה כזה אין סיבה להרגיש נחות או לקנא כי המיקוד הוא על עיבוד התכונה המיוחלת.
זה מה שתעשה:
חשוב מחדש איך אתה מנהל את המשחק המנטאלי של עשיית השוואות. כיצד החשיבה ההשוואתית שלך עוזרת לך? מה היית יכול לשחרר כדי להרגיש מרוצה יותר מעצמך? כיצד אתה יכול להדגים למתבגרים שלך השוואה חיובית שמקדמת?
השוואות חיוביות מאפשרות לך להרגיש טוב עם עצמך ועם אחרים. השוואות שליליות גורמות לך להרגיש פגום ומקשות עליך להיות בסביבה של אנשים בעלי ביטחון עצמי גבוה. זה נכון גם לילדים שלך.
לכולנו יש משמעות בדרכינו שלנו. תחושת ערך עצמי גוברת ככל שאנחנו נפתח באופן מודע הרגלי חשיבה בריאים.
עד השבוע הבא
ריטה.
